ב-2023 איבדתי חצי ממחזור הסליקה שלי במשך 3 חודשים.
אף חברה בשוק לא ידעה להגיד לי איפה הכסף.

ניהלתי עסק שסולק עסקאות אשראי בנפח משמעותי דרך כל חברות האשראי בישראל. בשלב מסוים החלטתי להוסיף גם סליקת Diners — מהלך שגרתי שכרוך בעדכון מיפויים פנימיים בשרשרת בין הקופה, שב״א וחברת האשראי.

איפשהו לאורך הדרך, באחת מנקודות המעבר בשרשרת, מישהו טעה במיפוי. במקום שמספר הספק שלי יחובר למסוף החדש של Diners, המסוף הקיים שלי — שדרכו רץ כל המחזור — נוייד לחברת אשראי אחרת. אף אחת מהמערכות בשרשרת לא התריעה.

התוצאה: במשך שלושה חודשים, חצי ממחזור הסליקה שלי לא נכנס לחשבון הבנק. אבל המערכות אצלי לא ידעו את זה. ההכנסות נראו תקינות, חשבוניות הופקו, ועל הסכום המלא שילמתי מע״מ על כסף שמעולם לא נכנס. במועד הדיווח השנתי גם שילמתי מס הכנסה על אותו סכום. גיליתי את זה רק בהתאמה הרבעונית, כשפער של כ-₪350,000 כבר היה גדול מכדי להתעלם — וכשגם תשלום המיסים עליו כבר היה מאחוריי.

אז פניתי ישירות לגורמים: לחברת האשראי, לשב״א ולמאגד. אף אחד מהם לא ידע לתת לי תמונה שלמה. כולם הסבירו שהם יכולים לספק רק חלק יחסי מהנתונים, ושאצטרך להרכיב את חלקי הפאזל בעצמי. לפני שלוש שנים, עם הטכנולוגיה שהייתה אז, זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. במקום מסוים בדרך — כבר ויתרתי בראש על הכסף. לא באמת האמנתי שאקבל אותו בחזרה.

אף אחת מהמערכות שראיתי לא הייתה בנויה לזהות את הסוג הזה של פער. כולן בדקו אם מה שדווח כהפקדה אכן הגיע — אבל לא אם השידור עצמו פגע במסוף הנכון. כשמיפוי כלשהו לאורך השרשרת נשבר, מערכת התאמות סטנדרטית לא רואה את זה. הכסף "מופקד" איפשהו — רק לא אצלך.

אחרי שלושה חודשים השרשרת זיהתה את הטעות והכסף הוחזר. אבל ההזדמנות לזהות בעיות כאלה בזמן אמת, ביום שאחרי השידור — את זה אף ספק בשוק לא הציע. ככה התחילה CreditBox. לא כי חיפשתי רעיון לסטארטאפ — אלא כי לא יכולתי להאמין שאין מערכת כזו.